לפנינו טעימה איכותית מהתוועדות כ’ מר חשון יום הולדת הרבי שלום דובער (הרש”ב) מייסד ישיבות חב”ד תומכי תמימים. עם הרב זושא אלפרוביץ – משפיע ראשי בישיבה גדולה.
איך משלבים את עבודת ה’ שלנו פנימה בתוכנו ובמשפחתנו עם העובדה שעלינו לצאת החוצה ולהפיץ את ה’מעיינות’ חוצה בכל מקום בעולם ובמיוחד בתקופתנו רבת התהפוכות ואיך זה קשור לחינוך ב’תומכי תמימים’ דווקא בשנים הכי מובחרות.
חלק שני מתוך 2
לצפייה בחלק הראשון לחץ כאן
הכי טוב להתחיל עם עניין שהיום שמעתי מהרבי בהשגחה פרטית, שמעתי וראיתי וידאו של כ’ חשוון תשמ”ד, אם אתם מכירים יש שם שיחה מאוד מיוחדת שהרבי דיבר אז לגבי תלמידי התמימים. נתחיל מהנקודה הזאת ומשם כבר מן הסתם יגיעו לאן שצריך להגיע.
הרבי בכלל דיבר את השיחה הזאת בהתרגשות מאוד מאוד גדולה, ואם אפשר להתבטא כך, בכאב מאוד גדול, פשוט רואים על הרבי כאב מאוד גדול והתרגשות מאוד גדולה, מאותם התרגשויות שמאוד מאוד מכאיבים.
הרבי מתחיל מזה שידוע שהרבי הרש”ב נ”ע, אחד מהדברים שהוא פעל בהם והתעסק בזה, היה בעניין הפנימיות. וכאן הרבי עובר לדבר על כך שישנם בחורים שמגיעים מחודש תשרי אצל הרבי, ובמה הם התעסקו, בזה שהם מצלמים תמונות מהרבי. הרבי מתחיל דבר ראשון לדבר, על כך שמסתכלים עליו בשעת התפילה. הרבי מאריך בזה באריכות גדולה, שבשעת התפילה צריך להיות “דע לפני מי אתה עומד” ולא כמו שכאשר לומדים תורה צריך להיות “והיו עיניך רואות” כי זה מוסיף בהבנת העניין. מה שאין כן בתפילה, אז כל אחד צריך להתבונן בזה שהוא עומד מול הקב”ה; והרבי מאריך בזה שצריך להיות לא רק בשמונה עשרה אלא גם בקריאת שמע, גם בברכות ק”ש, גם בפסוקי דזמרה , גם ב”ברוך שאמר”, גם כשאומרים “הודו להוי’ קראו בשמו”, וגם לפני כן כשמתכוננים לתפילה, כשמניחים תפילין וטלית – אומר הרבי: כבר אז צריך להיות ניכר העניין של ההתבוננות של “דע לפני מי אתה עומד“.
הרבי שולל גם את כל ההנהגה – הרבי מתבטא שם בשיא החריפות – שהרבי הרש”ב נ”ע לא אהב חיצוניות, והוא רצה שיהיה בפנימיות. יש חיצוניות ויש חיצוניות שבחיצוניות, והמשפיעים לא מעירים על כך והזקנים לא מעירים על כך…
אח”כ הרבי עובר לדבר על אלו שמצלמים את הרבי, והרבי אומר שהוא שאל את הבחור שצילם אותו – האם למדת תניא היום? הבחור כלל וכלל לא הבין את קשר הדברים! מה הקשר? – שואל הרבי. הבחור מתעסק בעניין של צילום, ושואלים אותו האם הוא למד תניא – מה הקשר בין זה לזה? למה הוא צריך ללמוד תניא כדי לצלם את הרבי? בפרט – אומר הרבי – שזה היה בחול המועד… אריכות גדולה ביותר.
והעיקר שהרבי מדבר מתוך כאב מאוד גדול, ובהדגשה כמה וכמה פעמים שהרבי הרש”ב נ”ע לא סבל חיצוניות, ודרש פנימיות. במילא, אז צריך לדעת, שנכון אמנם שאנחנו נמצאים בדור השביעי, וחלק גדול מהענין של דור השביעי הוא שצריך לצאת החוצה וכדי לצאת החוצה, אז צריך להיות בתנועה של התפשטות, ולהתלבש בכל מיני עניינים – מה שנקרא בפשטות, בלשון פשוט – בעניינים חיצוניים, (צילום, פרסום כדומה) כדי להשפיע וכדי להגיע לאותם מקומות שצריכים להגיע אליהם וכדי להשפיע על אותם אנשים שצריך להשפיע עליהם. כפי שנראה במוחש – שהיום צריכים להשתמש ומשתמשים בכל מיני עניינים שפעם לא השתמשו בהם, שהעניינים האלו הם “חיצוניים”, אשר לא כדעת הטועים שכאילו הרבי ויתר על פנימיות ח”ו, והרבי הפך את כל דור השביעי, שכל העיסוק שלנו זה רק כלפי חוץ, והעיקר הוא להגיע לעוד יהודי ולעוד יהודי, ולמטה מטה, ככל שאתה יכול להמציא עוד פטנט ועוד רעיון להרחיב את העניין אז תבוא עליך ברכה.. ואכן כך הדברים כשצריך.
אבל צריך לדעת שהרבי לא ויתר על הצד הפנימי, בנוסף לכך שגם אותם פעולות שמהותם כביכול חיצוניות, גם הם צריכים להיעשות מצד חיות פנימית שבדבר, שזה עוד נושא בפני עצמו, בנוסף לזה צריך לדעת שהרבי לא ויתר על הצד של תומכי תמימים.
כלומר – ישנם ד’ אמות שבהם הרבי לא רוצה שישתנה דבר. כל העניינים שהרבי דורש שצריך להיות כלפי חוץ, זהו כשמדובר בתחומי החוץ, וכאשר צריכים להגיע לאותם מקומות שצריך להגיע אליהם, לגבי אותם אנשים שזה עניינם וזה עיסוקם. אבל כשמדובר בתלמידי התמימים, רוצה הרבי בכל עומק נפשו הק’ שהתמימים יהיו כמו שהרבי הרש”ב נ”ע דרש – שיהיה פנימיות. ובשום פנים ואופן לא להשליך מדבר לדבר, אלא כל דבר במקומו הוא. כאשר מדובר בתומכי תמימים צריך לדעת שהרצון של הרבי הוא שיהיה פנימיות. “פנימיות” על כל המשתמע מכך, ובזה גופא יש ריבוי עניינים וריבוי פרטים, וריבוי בחורים, כאלו ואחרים.
אבל דבר ראשון צריך לדעת שתומכי תמימים זה מקום שמגיעים לשם כדי להיות מושפע באופן פנימי. אתה לא יכול להגיע לתומכי תמימים כדי שאתה תתעורר באיזושהי התעוררות ותלך הלאה. זה לא תומכי תמימים. תומכי תמימים זה מקום שבאת לשם כדי שתושפע משם באופן פנימי, באופן עמוק, בעומק הנפש, שזה ייכנס פנימה ויישאר כל ימי חייך, ויגרום לשינוי אמיתי, לשינוי פנימי, (אני לא מתכוון לשינוי אמיתי שתהפוך להיות “ומצאת את לבבו נאמן לפניך, “ליבי חלל בקרבי “, אבל) שינוי אמיתי בכיוון שלך בחיים, שתפנים את הדברים. בשביל זה נמצאים בתומכי תמימים, בשביל זה לומדים חסידות, בשביל זה מתפללים, בשביל זה יש קשר עם הרבי, וכו’ וכו’.
ומה הרבי רוצה? הרבי רוצה, והרבי צריך חסידים פנימיים, שנמצאים ‘בפנים’ על כל המשתמע מכך. שוב – יש בזה ריבוי פרטים. אבל דבר ראשון צריך לדעת, שזה “תומכי תמימים”, והנקודה הזאת לא תשתנה ולא יכולה להשתנות. והרבי אמר את השיחה הזאת בשנת תשמ”ד, באמצע התנועה של הפצת היהדות חוצה, הפצת המעיינות חוצה, כשכבר היה כל התנועה של הנטייה כלפי חוץ וכו’ וכו’, ואז פתאום באה שיחה כזאת שתומכי תמימים דורשת פנימיות, הרבי נ”ע דורש פנימיות! אינו דומה שמיעה לראיה – כשרואים איך הרבי אומר את זה בהתרגשות וכו’ וכו’ אז מבינים עד כמה זה נוגע לרבי. ממליץ לכל אחד לצפות בזה.
בקיצור, כל אחד ואחד מכם נוגע בעומק הנפש של הרבי!
היה פעם סיפור, על תלמיד בליובאוויטש שהיה צריך להתייצב לצבא, והרבי הרש”ב נ”ע היה מאוד מוטרד מזה. וכאשר הוא נסע אז הרבי נ”ע כל הזמן שאל האם יש איזשהי בשורה ממנו, עד כדי שהרעבעצן שטערנא שרה שאלה אותו – מה עד כדי כך?… אני שמעתי את הביטוי נדמה לי ” ער דאך ניט קיין אייגענער” אז הרבי נ”ע אמר- “נאכמער אייגענער!” עוד יותר מה”אייגענער”! (“אייגענער זה “משלנו..”, מי שבפנים.)
כאשר היה בחור שנפטר, אז הרבי נ”ע התבטא ש”הוא החליק לי מבין האצבעות” – כאילו שהוא מחזיק את כל תמים ותמים בידיו, באצבעותיו, זה שלו. אנחנו שייכים לרביים! וכל אחד ואחד צריך לדעת ש”אליך הכוונה”, כל תומכי תמימים הוא פה בשבילך, שאתה תהיה חסיד, שאתה תהיה ירא שמים, שאתה תהיה למדן, שאתה תהיה פנימי, שאתה תהיה מקושר, ואליך הכוונה!
אנחנו צריכים לדעת באמת כשמגיע יום כ’ חשוון אז זה לא יום שכתוב בלוח, ולא יום שמתוועדים בישיבה, זה יום שאתה צריך להתוועד! זה יום שאתה צריך לחשוב על עצמך, איפה אתה ואיפה הרבי נ”ע, איפה אתה ואיפה הרבי, איפה אתה ואיפה חסידות, איפה אתה ואיפה יראת שמים, יראת שמים פנימית, אמיתית, שפועלת באופן פנימי, לא רק כלפי חוץ אלא גם בפנים, ובפנימיות שבפנימיות, גם בחדרי חדרים, וכו’ וכו’.
אז שוב עוד הפעם, צריכים להגיד ‘לחיים’, כדי שהדברים יחדרו. כדי שהדברים יחדרו אתה צריך לרצות שהדברים יחדרו. אתה צריך להרשות שהדברים יחדרו אליך פנימה, כי אם אתה לא תפתח את הדלת ולא תהיה הסכמה מצידך אז לא יכולים לחדור אליך פנימה, הם יכולים לפעול עליך רק ב’מקיף’. כדי שתהיה השפעה פנימית חייב להיות הכנה מצד המקבל, שהמקבל הוא מוכן לכך והמקבל רוצה בכך והמקבל מסכים לכך, ורק אז יכול להיות השפעה פנימית. אז מבקשים בזה מכל אחד ואחד מאלו שיושבים כאן, לא משנה מי המדבר, תכין את עצמך, תרצה להיכנס לפארבריינגען, תרצה להיות מושפע, מסתמא דברים רעים לא אומרים כאן… אני מקווה בכל אופן. אז תשתדל להתחבר עד כמה שאתה יכול כדי שתצא מהפארבריינגען הזה עם משהו, עם משהו שזז בנפשך פנימה.
לחיים לחיים!
לצפייה בחלק ראשון של ההתוועדות לחצו כאן
