להתחבר ללימוד? ההבדל בין עברי ליהודי

השנה מלאו 40 שנה לתקנת הרבי ללימוד הרמב”ם. בימים אלו סיימנו מחזור נוסף בלימוד ספרי הי”ד החזקה של הרמב”ם.
האם אכן אנו שמחים בסיום 14 ספרי הרמב”ם בפעם ה-40? שאלה שניתן לשאול גם על לימוד התורה ועבודת ה’ של כל יהודי. 

הרב יעקב בלינוב – ר”מ בישיבה גדולה במשא מאלף על לימוד התורה בכלל והרמב”ם בפרט וכיצד ניתן להתחבר טוב יותר ללימוד ואף להפיק תועלת לזהות שלנו ושמחה רבה בסיום המחזור של הרמב”ם המכונה “הנשר הגדול”.

• מה המדד לשמחה אמיתית בסיום הרמב”ם בפעם ה-40?

• ההבדל בין אברהם העברי למרדכי היהודי

• מדוע לא אכפת להמן הרשע אם נהיה עברים?

• מה השיב סנגרו של הרבי הריי”צ במשפט לסגירת תומכי תמימים?

• כיצד אכן נוכל לדעת את כל התורה שבעל פה?

• האם באמת נכון לומר אין לי זמן?

• וגם מה עונים למי שמתלונן על חוסר ידע במדינה שלך?

חלק ב’ מתוך סיום הרמב”ם בישיבה אדר ב תשפ”ד

על יום של סיום הרמב”ם מתאים ומתבקש לומר “שישו ושמחו בשמחת תורה”, מסיימים את הרמב”ם, מסיימים “מקבץ לתורה שבעל פה”, י”ד (14) ספרים – יד החזקה. באופן טבעי, זה לא דבר פשוט זה לא דבר שגרתי, ובודאי זה אמור לעורר שמחה רבה וגדולה.

כפתיחה לנאום או דרשה זו פתיחה טובה. אבל אם נדבר רגע בכנות, כמה בחורים או לאו דוקא בחורים אלא לומדי הרמב”ם, הרגישו באמת שמחה גדולה כשהם סיימו את הרמב”ם? שמחה חריגה, שהם הרגישו שהם לא יכולים לנוח ולהירגע – סיימו י”ד ספרי רמב”ם! ?

בכדי להבין את הדברים, נחזור קצת אחורה לימי חודש אדר וחג הפורים שזה עתה חגגנו. ונספר על הדברים שאירעו ברקע של סיפור המגילה (“הפוליטיקה שמאחורי”).

ידוע שאברהם אבינו נקרא אברהם העברי. על שם שכל העולם שעבד עבד זרה באותם ימים מעבר אחד והוא מאמין בבורא יתברך, נמצא בעבר אחר לגמרי.

בני ישראל נקראו עברי, המשך של אברהם אבינו, אשר הכיר את בוראו ועבד אותו באהבה רבה כנאמר אברהם אוהבי. יהודי של מסירות נפש להקב”ה. כידוע הוא דאג לפרסם את הקב”ה בכל מקום.

נמצא אם כן, השם עברי זהו המשך של אברהם אבינו. המשך של הקשר עם הקב”ה, במסירות נפש, בלימוד התורה וקיום המצוות.

בזמן המלכים מלכי יהודה ומלכי ישראל (כמסופר בנ”ך), התפתחה קבוצה בעם ישראל שאצלם השם עברי שינה פנים והגדיר השתייכות לקבוצה מסוימת של יהודים (“פוליטי מפלגתי”) , אשר המהות שלהם לא שייכת לתורה ומצוות. אולי הם עושים דברים דומים לאלו של עם ישראל ומדברים באותה שפה, אבל זו שייכות חברתית נטו, לא מהותית. לא חייבים ללמוד תורה, לא חייבים לקיים מצוות, הם קוראים לעצמם עברים, אבל במהותם אין כל קשר ליהדות, לתורה ולמצוות ה’.

השינוי מעברי ליהודי

בהמשך התדרדר המצב עוד יותר. לכן בזמן מרדכי ואסתר בשושן, החליטו לשנות את השם ליהודי – על שם הודאה להקב”ה. שם שמבטא תוכן ושייכות עם הקב”ה, המקיימים את ציווי התורה הקדושה.

המן הרשע, היה אדם גם פוליטיקאי ובעל ממון, ישב עם קבוצת עברים, שתו, השתכרו עמו, שוחחו על דא ועל הא והיו חברים. לפתע תהה בקול, מדוע מרדכי שהוא גם מקושר למלכות, (יושב בשער המלך) לא מגיע לשבת עמם יחדיו? באותה הזדמנות הוסבר לו ההבדל בין אלו הנקראים עברים לאלו היהודים הקוראים את עצמם עם ה’, אשר לא עושים דבר שנוגד את התורה והמצוות!

כאשר הוא פגש את מרדכי היהודי וראה בעיניו שהוא אכן “לא יכרע ולא ישתחווה” גזר רק על היהודים את מזימתו כמסופר במגילה. כלומר, לא אכפת לו שיהיו עברים, שמתנהגים כמו כולם ורק משייכים עצמם חברתית ליהדות. אמנם אלו שמבדלים את עצמם מכולם ובוחרים ומאמינים רק בהקב”ה, זה לא! כמסופר במגילה “כי הגידו לו את עם מרדכי אשר הוא יהודי“! זה לא מצא חן בעיניו!

לאחר הגזירה האיומה, (להשמיד להרוג ולאבד היל”ת) הגויים לא הבחינו בין העברים ליהודים, הגזירה היתה על כולם. כמסופר במדרש, החלו לפטר מעסקיהם כל מי שנראה כמו יהודי ומדבר בשפת היהודים. המצב הזה עורר את נקודת היהדות (היהודי שבכל אחד) גם של אלו שלא שמרו תורה ומצוות וקראו לעצמם עברים. כולם מסרו את נפשם עבור היהדות והתוצאה ידועה: חג הפורים עם הנס הגדול, שנהפוך הוא אשר “ישלטו היהודים הם בשונאיהם”!

אם תשאלו מהיכן לקחתי את הסיפור הזה?  הכל נכתב בשיחת הרבי הריי”צ פורים תש”א.

אמנם לבסוף תלו את המן, אבל את ה”המניות” לא הצליחו לכלות לגמרי.

בכל תקופה יש כאלו שמגדירים עצמם כמו עברי, (בדוגמת הציונות, או המשכילים בזמן הרבי הריי”צ כפי שהוא כותב בשיחה הנ”ל). ההבדל בין יהודי לעברי, האם תורה ומצוות זה המהות שלי, זה מי שאני? או שזה עניין חברתי נטו, שאולי מדברים עברית, או מניחים תפילין בבוקר, אבל לא זה המהות שלהם.

דבר שהוא מחוץ ממני אני יכול להתעניין בו, אבל דבר שהוא בתוך העולם שלי בעצמי – על זה לא שייך לומר התעניינות, כי זה אני בעצמי! זה החיים שלך!

אתה בעצמך

במילים אחרות זהו הבדל בין עברי ליהודי:

אם אני צריך שהתורה תהיה מעניינת שאני יתחבר אליה, זה באיזה שהוא מקום אומר, שתורה ומצוות זה לא אני בעצמי!

אם זה אתה בעצמך, איך יכול להיות שהתורה לא תהיה מעניינית אותך? איך יתכן שיהיו חלקים בתורה שאינך מודע להם כלל?

גם אם יתכן שאינך יודע את כל הפרטים! אבל מושגים? אתה חייב לדעת! זה העולם שלך!

הרמב”ם אומר על החיבור של יד החזקה, שזהו החיבור של “מקבץ התורה שבעל פה”. כלומר, זהו קיבוץ של כל היסודות של התורה בעל פה! אף אם תשאל איני יכול לזכור הכל?

במשך השנים שתלמד את הרמב”ם, תראה שאתה יודע ושולט בכל המושגים של התורה בעל פה. גם אם בפרטים אינך שולט, אבל התורה עצמה, המושגים יהיו נהירים וידועים בפניך.

יש ללמוד רמב”ם לא כפלפול, אפילו לא עבור פסיקת הלכה, אלא לקבל שייכות טובה יותר לתורה כי מי אני? יהודי, איש של תורה!

לפני שנים רבות התקיים המשפט הפומבי של ישיבת תומכי תמימים ברוסטוב בשנת תרפ”א ורצו לסגור את הישיבה. (בהמשך לקומוניזם באותה תקופה. זה היה משפט מכור מראש, אבל בכל אופן עשו משפט..)

האויר של הדת

הרבי הריי”צ בחר שהסנגור יהיה מטעמו, רבי משה רוזנבלום חסיד מפורסם בעל ידע רב, מדוע צריך שיהיו תומכי תמימים. עם כל הטענות שיש היום על בחורי ישיבה (שמתבטלים וכו’) והתשובות לכך. דבריו הודפסו – מומלץ לראות את הדברים במקור.

וכה היו דברים:

1. תפקיד הישיבה שבחור לא ישכח את ה’ יתברך על ידי דביקות בתורה.
2. יש טענה של חופש דת, כל אחד יבחר איזה דת שהוא רוצה? למה צריך ישיבה בשביל זה?

על כך הוא השיב, שהדבר דומה לבית שכל החלונות אטומים בו ואין בו אויר. מי ירצה לגור בבית כזה?
הישיבה היא האוויר של הדת, התורה והמצוות.

בדיוק כמו בגוף, הרגליים הולכים כל הזמן ומתאמצים והראש נח על מקומו? לכאורה תשאל איפה הצדק כאן? כל אחד מבין, שבלי ראש, גם הרגליים לא יוכלו לצעוד!

כך הם פני הדברים גם לגבי הישיבה. בשביל שאדם יוכל לצאת לעולם ויהיה לו דביקות בהקב”ה, צריך שיהיה לו ראש! ואת הראש מקבלים בישיבה ב’תומכי תמימים’.

את הקשר הזה עם יהדות, “מקבץ התורה שבעל פה” שיהיה שגור אצלך כל התורה כולה, אפשר לקבל בישיבה! כאן יחסית יש לך יותר פנאי. בהמשך החיים, התירוץ הזה של “אין לי פנאי” ניהיה חזק יותר… אבל האמת היא יש לך זמן? אתה קובע אם כן או לא, אם מבינים שזה חשוב! אתה חלק מהתורה, התורה היא אתה! לכן שיהיה חלק בתורה שלא יהיה לך מושג בו, זה לא יתכן!

אסיים במעשיה נאה שסיפרו לי שהייתי בחור. על התשובה של מגיד שיעור, שהיה מלומד גם בענייני העולם כמו חשמל ועוד. לשאלה ששאלו אותו, כיצד לא יודע היסטוריה על המדינה שגר בה (ישראל)?

כך הוא השיב: את המושג בתורה, אשו משום חציו או ממונו? (מחלוקת ידועה ומפורסמת בש”ס) אינך מכיר? אתה יהודי בארץ של יהודים, כיצד אינך מכיר את הדברים הבסיסיים והעיקריים ביהדות?

כל השאלה היא מהו הבסיס אצלך? אם מדובר באוכל, גשמיות כסף וכו’ אז אכן יתכן שלא תדע.

אמנם אם הבסיס אצלך הוא שאנו יהודים ואצלנו הכי חשוב –  התורה והמצוות. לא יתכן שאחרי מספר שנים שלומדים בישיבה, או שלומדים רמב”ם לא נדע מושגים בסיסיים כל כך!

במשך השנים תקבל את התמונה הכללית של מקבץ התורה שבעל פה כולה! גם אם הפרטים לא יהיו נהירים בפניך או שלא תזכור את כולם, אבל יהיה לך ידע מקיף של כל המושגים בתורה.

יש לשים לב מה לומדים אולי עם ספרי עזר (ישנם היום הרבה ספרי עזר ללימוד הרמב”ם), לא רק לקרוא ולקרוא מבלי לשים לב מה אומרים!

כל פרק שסיימת, או כל הלכות שסיימת, רכשת לעצמך עוד כמה מושגים שלך!  מקבץ התורה שבעל פה שלך! ואז בעזרת ה’ בסיום הבא של י”ד ספרי הרמב”ם, אכן נגיל ונשיש בזאת התורה!