הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי ראש מכון הסמיכה לרבנות בישיבה, ורב קהילת חב”ד באלעד, מספר על נס שמיימי בעקבות לימוד הרמב”ם שהשפעתו ממשיכה עד היום הזה! וגם נותן עצה מעולה כיצד להתמיד בלימוד היומי.
בימים אלו חוגגים אלפי הלומדים בארץ ובעולם כולו את סיום ספרי היד החזקה להרמב”ם, על פי תקנת הרבי ללמוד בכל יום את מסלול הרמב”ם היומי (שלושה פרקים או פרק אחד ליום).
השנה סיימנו את הרמב”ם בפעם ה-42 בשני המסלולים ביחד 3 פרקים ופרק אחד ליום.
גם בישיבה חגגנו את סיום הרמב”ם ברוב שמחה והדר, ביחד עם רבני הישיבה ובראשם הרב הרב משה הבלין ראש הישיבה ורב העיר קרית גת ואורחים מיוחדים.
לרבי מאוד מאוד נוגע העניין של הרמב”ם, לא רק לימוד הרמב”ם אלא גם הסיומים של הרמב”ם. הסיפור דלהלן התרחש בשנת תשמ”ה אחרי חג הפסח, אז היה סיום הרמב”ם בי”א ניסן, הסיום היה לפני פסח, כינוס הסיום הגדול בבניני האומה, התקיים בחול המועד, אחרי זה התקיימו סיומים בכל הערים בארץ ובעולם (לאחר חג הפסח).
היה סיום הרמב”ם גם בבני ברק, באו רבנים, מלכתחילה חשבו שלא יבואו מספיק אנשים, אז ארגנו אוטובוס מנחל’ה (שכונת חב”ד בקרית מלאכי) אנחנו היינו בחורים מהישיבה, אז לוקחים בחורים לעזור, לקחו בחורים לבני ברק להשתתף בסיום הרמב”ם. דווקא היה קידוש ה’ האולם היה מלא גם בלעדינו.
משום מה בתקופה ההיא, מי שהביא את הדוחות לרבי על סיום הרמב”ם, לא צא”ח (צעירי אגודת חב”ד בכפר חב”ד) לקחו את זה, לא ‘תיבת דואר 46 בלוד’, כך זה ‘נפל’ על הרבנים, לא יודע למה. אבא שלי (הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי – רבה האשכנזי של העיר קריית מלאכי, שכונת נחלת הר חב”ד בקריית מלאכי ומזכיר בית דין רבני חב”ד.) ישב בבית למחרת, ישבנו יחד (בעזרת ה’ שיהיה בריא, אריכות ימים ושנים טובות), זה היה אחרי הצהרים, ואבא שלי צלצל למזכירות הרבי ומסר דו”ח על הסיום שהתקיים בבני ברק ומיד אח”כ ישבנו יחד ללמוד רמב”ם. כחצי שעה או שלושת רבעי שעה, לא יותר, הטלפון מצלצל. מצלצלים מהמזכירות, הרבי קיבל את הדו”ח הזה, והרבי שואל למה הרב ואזנר (רבי שמואל הלוי וואזנר ע”ה) לא היה בסיום הרמב”ם? הרי הרב ירוסלבסקי, יש לו ‘קשרים’ עם הרב ואזנר. אבא שלי למד אצלו הרבה, איך זה יכל להיות, היתכן שהוא לא בא לסיום הרמב”ם?
למה הוא לא בא? בגלל שאבא שלי לא הלך להזמין אותו, מכיוון שאז ‘הסאטמר’ הוציאו ספר נגד הרבי, על מבצע תפילין, והוא נתן להם הסכמה על הספר, אז אבא שלי לא הזמין אותו. אבל הרבי לא רצה את זה, ואז אבא שלי חזר להיות בקשר איתו. ובהשגחה פרטית בפעם האחרונה שעשו סיום על הרמב”ם בחיים חיותו של הרב ואזנר, הוא כן השתתף. אבא שלי הלך והזמין אותו ואז הוא כן בא לסיום הרמב”ם, ודיבר. הוא השלים את העניין הזה. (ממש בשנים האחרונות, לפני שהוא נפטר) רואים מכאן כמה נוגע לרבי הסיום על הרמב”ם.
לרבי מאוד נוגע, הלימוד הרמב”ם שלנו, דיברו פה על רפואות, אני מכיר יהודי, קרוב משפחה שלי, בשנת תשמ”ו, סוף תשמ”ה, הבן אדם היה חולה מאוד והרופאים לא נתנו הרבה סיכוי בן 45 הוא אז בסה”כ! בשמחת תורה אחרי ההקפות, המשפיע פיניע קארף ע”ה (הרב פנחס קארף משגיח בישיבת אוהלי תורה ניו יורק, והיהודי הזה גם עבד באוהלי תורה. פינייע קראף כבר נפטר והיהודי מהסיפור שלנו עוד חי! הוא יהודי מבוגר, שיהיה לו אריכות ימים), אחרי ההקפות, המשפיע פינייע קארף, ניגש לרבי ביחד עם עוד מישהו וביקשו ברכה, שתי ברכות, פינייע קארף הזכיר את היהודי הנ”ל שהם עבדו יחד באוהלי תורה, והרבי בירך. וההוא השני, ביקש ברכה בשביל מישהי והרבי רק אמר ‘אמן’. הרבי לא אמר את הברכה, כמה חודשים אחר כך היא נפטרה, אותה האישה. ואילו אותו יהודי שפינייע קארף הזכיר, קיבל ברכה מהרבי באותו מעמד, הוא הלך אליו הביתה. הוא שכב בבית במיטה, ולא יכול לזוז. אבל עודדו אותו אמרו לו, תבוא “לכוס של ברכה” אצל הרבי (חלוקת יין מהרבי), עכשיו יש התוועדות, תבוא לכוס של ברכה. הביאו את חברת ‘הצלה’ (אמבולנס פרטי) הביתה, עם הצלה, עם המיטה של הצלה, לקחו אותו לכוס של ברכה, הכניסו אותו לפני הרבי. סחבו אותו אנשים והוא עמד ליד הרבי, והרבי אומר לו, תלמד רמב”ם “זאל זיין געזונט”! מאיפה אני מכיר את זה, אני שמעתי את זה, לקחתי את הרמב”ם שלו, (הוא היה לומד רמב”ם לעם), וברמב”ם שלו הייתה תמונה, נבהלתי לראות את התמונה, הבן אדם נראה שבקושי סוחבים אותו, ומאחורי התמונה כתוב את המשפט שהרבי אמר לו, והיהודי הזה אף פעם לא הלך לישון בלי רמב”ם! אצלו אין כזה דבר, לא היה השלמות ברמב”ם. והיהודי הזה ברוך השם היום בן 85 או 84 לפי החישוב שלי, והוא ברוך הוא חי, והייתי לא מזמן אצל הרבי, והוא צועד ברחובות על שתי רגלים. זה ברכה של הרבי! שרופאים לא נתנו לו סיכוי, זה היה ברכה של הרבי עם הרמב”ם.
בשנת תשמ”ח, פרשת שלח, הרבי דיבר, הזכירו פה את הדברים האלו. מה המעלה של לימוד הרמב”ם, המעלה של אחדות ישראל כי לומדים כולם בדבר אחד וכו’ ואנחנו יושבים בהתוועדות מול הרבי, וכל אחד שואל את עצמו בלב שלו, זה כמו פרויקט ה’דף היומי’, כל הדברים פה מתאימים לזה. ואז תוך כדי מחשבות שאנחנו חושבים, הרבי אומר, “אין זה דומה כלל” זה לא דומה בכלל לעניין של דף היומי, והרבי לא הסביר את זה, אבל זה עניין אחר לגמרי. מעבר לכל מה שאמרו, זה עניין אחר. העניין של הלימוד הרמב”ם אצל הרבי זה משהו אחר לגמרי. אתם יודעים יש ‘תקנות של הרבי’, זה נקרא תקנות, אנחנו אומרים בכל יום עכשיו בספירת העומר, “לתקן את נפשותינו”, התקנות של הרבי, זה מלשון לתקן את נפשותינו, זה בא לתקן אותנו.
חזרתי הרבה פעמים בפרשת בשלח תשמ”ז, הרבי דיבר על ההוראה של סוף הפרשה, זה היה באמצע שיחה על רש”י, בפסוק “צא מן הענן” רש”י אומר, צא הלחם בעמלק, צא מן הענן. הרבי דיבר על הרש”י הזה. ואז אחרי זה הרבי התחיל לדבר על הרמב”ם, על ההוא פלוני בן פלוני שהוזכר שהוא יצא נגד לימוד הרמב”ם, הרבי דיבר על זה, אני לא זוכר את כל המשפטים, משפטים מבהילים. ואז הרבי אמר ככה, “חב”ד איז בתוך הענן”, חב”ד זה בתוך הענן. הרבי אמר את זה על לימוד הרמב”ם לא על משהו אחר. על לימוד הרמב”ם הרבי אמר את זה, שחב”ד בתוך הענן. כל חסיד שהוא לומד רמב”ם, הוא בתוך הענן. הוא בתוך המסגרת של הרבי, זה מעבר לכל, הרי בחסידות מוסבר שיש מזון לבוש ובית, בית זה בחינת יחידה, אדמו”ר הזקן מביא את זה הרבה פעמים גם בליקוטי תורה, שהבית זה בחינת היחידה. זה יחידה, זה הקשר שלנו העצמי עם הרבי, זה ע”י לימוד הרמב”ם ואת זה צריך לשמור.
העצה היא פשוטה, אני ישתף אתכם, אצלנו בעיר (אלעד) ישבנו פעם בהתוועדות והחלטנו שצריך להיות שיעור רמב”ם בקהילה. אברך אחד לקח על עצמו את השיעור רמב”ם, התחיל פרק ביום, אחרי זה הוא עבר לשלושה פרקים ביום, ועוד יש לו הרבה מרץ… לפני שלוש שנים, הייתה לו רשימה של חמש מאות יהודים שהתחילו בגללו להגיד רמב”ם, חמש מאות יהודים שלומדים רמב”ם! הוא דואג להם לספרים שמחלקים מהספרים של שטיינזלץ. והוא מחלק ויש הרבה יהודים בעיר, יהודים ספרדים, או חסידיים שפשוט לומדים רמב”ם. אבל מה אני רוצה לציין, את הנקודה הזאת. העצה הכי טובה, אתם יודעים בעצמכם, כשאומרים רמב”ם בלילה כשעייפים זה לוקח יותר זמן, מאשר שלומדים רמב”ם בצורה נכונה. כי מגיעים לסוף היום, כולם עייפים היצר הרע גם מפריע… פעם הצעתי לאברכים (והם מודים לי עד היום שהם לומדים רמב”ם יום יום, לא משלימים), אמרתי להם, תגידו בלילה את השיעור של מחר, אז היצר הרע לא מפריע… אתה גם מרגיש בנפש שלך, שיש לך עוד זמן, אתה לא צריך להשלים, אם אתה לא תספיק היום, תמשיך מחר. והניסיון הזה הצליח, אני אומר לכם האברכים מודים לי שהם מאז לא משלימים רמב”ם, אין כזה דבר! אם בלילה לא הספיקו, אז יש את כל היום. אבל הם אף פעם לא רוצים להגיע ללילה, כי בלילה הם רוצים להגיד את השיעור השני, וככה גם אברכים שלא הצליחו, בעקבות כך הם מצליחים.
כל אחד יקבל על עצמו, ייעשה משהו איך לעשות שזה יהיה יותר טוב, או לימוד עם חברותא, לא לחכות לסוף היום, מחכים ללילה לערב אחרי ‘הסדרים’ להגיד רמב”ם, אומרים מילים, גם לא מבינים, וגם לפעמים לא גומרים… כי דוחים את זה לסוף! העצה הכי טובה והכי פשוטה זה לא לדחות לסוף היום. לעשות מאמץ כל אחד מאמץ ללמוד את הרמב”ם. הרבי פעם צעק שההוא אמר “אסור ללמוד הרמב”ם כפשוטו” הרבי צעק כתוב ברמב”ם יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, וואס דער פשט? (מה הפירוש) כפשוטו! חס ושלום לא ללמוד כפשוטו, זה כפשוטו – לידע שיש שם מצוי ראשון, צריך יהודי לדעת שיש הקב”ה, קודם כל ללמוד כפשוטו, הדברים ברמב”ם עצמם, זה לא קשה. יש שם הלכות שלומדים עכשיו בספר אהבה למשל הלכות תפילה, אבל אתה לא יודע אם נפסקה ההלכה ככה או לא נפסקה ככה. אבל הדברים עצמם שלומדים הם פשוטים. הדברים לא קשים. לדוגמא, בחור שלומד בישיבה הוא קצת מכיר נושא של מוקצה, הוא יקרא את הכתוב ברמב”ם, אז הוא לא יבין את כל האריכות של הרמב”ם במוקצה, כזה מעשה, או כזה מעשה. הוא יחשוב שהרמב”ם חוזר על עצמו, ומביא דוגמאות, בסדר… אז הוא לא למד והוא חושב שזה הרבה דוגמאות, דוגמא על מחט ודוגמא על סנדל אז הוא לומד ככה. הוא ילמד שלחן ערוך והוא יבין שזה לא דוגמא. כל הלכה יש לה משמעות. אבל האם כשהוא לומד את זה הוא לא מבין מה שכתוב? שסנדל שנקרע אם נקרעה הרצועה פנימית, הדין ככה ואם נקרע רצועה חיצונית הדין ככה. השולחן ערוך גם מביא את זה. אם בשלחן ערוך הוא ילמד ‘מגן אברהם’ הוא גם לא יבין מה השלחן ערוך רוצה. אני מביא דוגמא למוקצה בגלל שבהלכות מוקצה, תפתחו ותראו, יש סימן אחד עם תשעים סעיפים! מי שמסתכל בשו”ע של האדמו”ר הזקן גם לו נראה שהוא חוזר על עצמו. אבל למעשה כשלומדים באמת מבינים שהוא לא חוזר על עצמו, אבל את עצם הלימוד של ההלכות, מבינים מה כתוב! וגם בהלכות זרעים למשל צריכים קצת יותר מתינות, להבין את הדברים, אבל הדברים לא באמת כל כך קשים להבנה!
במילא כל אחד צריך לעשות קצת יותר מאמץ, זה לא לוקח הרבה זמן, וזה הרצון של הרבי, והברכות של הרבי מגיעים כתוצאה מהלימוד הזה, אבל העיקר הוא הקשר הפנימי והאמיתי עם הרבי (כאמור “חב”ד בתוך הענן”) ע”י התקנה של הרבי בלימוד הזה. צריך לייקר, לחבב ולשמור את זה כמו שאדם שומר על אוצר יקר! אפשר גם להוסיף הלכה אחת בעיון, כל אחד יעשה את המאמץ שלו, לחזק את התקנה הקדושה הזאת של הרבי.
