הרב זושא אלפרוביץ במשא מאלף איך לחיות עם הנלמד בחסידות:
יש ספק ברלוונטיות של לימוד תורת החסידות בדורנו, הן אצל מחנכים והן אצל הורים והן אצל בחורים:
לומדים תניא, דרך מצוותיך, מאמרי תרס”ו, אך מתייחסים לזה כמו שלומדים סוגיה בגמרא שנים אוחזים בטלית, שלא נראה שיש רלוונטיות למקרה. כשם ששאף פעם לא אריב עם מישהו על טלית ואיני מתכונן לריב על זה… אלא שזהו לימוד של ‘רצון העליון’.
לכאורה כך לומדים גם את תורת החסידות, כך הוא ‘רצון העליון’, לדוגמא כאשר ה’אין מהווה את היש’ יש את ‘דעת עליון’, ויש את ‘דעת תחתתון’ הכל בתאורייה… האם אני שייך לזה? מה פתאום! לא לוקחים את זה כדבר רציני כדבר ששייך אלי, כדבר מעשי בחיי היום יום. זה נשאר כדבר נעלה…
תורת החסידות ודרכיה היא אמת אלוקית, ואמת אלוקית היא לעולם! אף פעם לא משתנה!
- כיצד נוכל לקרב אלינו הלימוד ולשנות דרכו את חיינו ביום רגיל?
- מה לגבי חינוך ילדנו ותלמידנו?
- איך לעשות את המיזוג בין הרצון של הנפש הבהמית לזו של הנפש האלוקית?
- האם אפשר להתנהג כמו החסיד בנימין קלעצקער או כמו ר’ זלמן זעזעמר?
- במה מתבטא העומק של מה שלמדתי, בפעולה פשוטה?
- מדוע בחרו בתניא לשנות רגילות, ממאה פעמים למאה ואחת בלבד?
- מדוע בקידוש יש למלא יין מעט יותר מהדרוש?
- באיזה תקופה הרבי הוציא את השיחה על בטחון בה’ ?
- מה הקשר בין קרירות לכפירה?
- מה צעק הרבי בליל שמחת תורה לפני הקפות?
