כיצד נהיה מוכנים לשנת השמיטה בשנה זו תשפ”ב הבאה עלינו לטובה.
מאת הרב משה הבלין – ראש הישיבה ורב העיר קרית גת.
כידוע שבשנה הבאה עלינו לטובה שנת תשפ”ב היא שנת השמיטה.
להלן הלכות שצריכים לדעת בימים אלו לפני כניסת ראש השנה הבא עלינו לטובה.
א. שתילים של עצי סרק (עצים שאינם מוציאים פירות), שיחי נוי, או שיחים המפיצים ריח, הגדלים בגוש אדמה הנמצא בתוך כלי או שקית ניילון, וגוש האדמה שלם ולא התרופפה אחיזת השורשים בו, ניתן לשותלם בקרקע יחד עם גוש העפר שהם גדלים בו עד כניסת החג של ראש השנה.
ב. אך אם גוש האדמה שהשתיל גדל בו אינו שלם או שהתרופפה אחיזת השורשים בו, או שמדובר בשתיל שהשורש שלו חשוף ואינו בתוך האדמה כלל, ניתן לשותלו בקרקע עד ט”ו אלול, (23.08.21) זאת כדי שהשתיל ייקלט באדמה במהלך הארבע עשרה יום שלפני ראש השנה ולא ייקלט בקרקע בשנת השמיטה עצמה.
ג. שתילת פרחים בפרחי נוי שאין להם ריח. אם מעבירם יחד עם גוש האדמה שהם גדלים בו והגוש שלם ולא התפרק, ניתן לשתלם בעציץ או בקרקע עד כניסת החג של ראש השנה,
אך אם גוש האדמה התפרק והתרופפה אחיזת השורשים בו, יש לשתול את הפרחים עד שלושה ימים לפני ראש השנה ולהשקותם היטב כדי שיקלטו באדמה לפני השמיטה.
ד. שתילת מרבדי דשא רצוי להקדים את שתילת מרבדי הדשא לפני השמיטה, על מנת שהדשא יספיק להשתרש באדמה כראוי לפני השמיטה ואדם לא יבוא לעשות בשמיטה מלאכות אסורות כמו כיסוח, השקיה מוגברת ועוד כדי לחזק את הדשא ולמנוע קרחות.
ה. על כל אדם לבדוק גינתו לפני השמיטה ולעשות בה את כל הפעולות הנדרשות על מנת למנוע ככל האפשר לעשות מלאכות בשמיטה עצמה, לכן יש לנכש עשבי בר, לרסס חומר המונע עשביה, ולהניח יריעה שחורה(ומעליה אבני טוף וכדו’) כדי למנוע את צמיחת העשבייה בשנת השמיטה העלולה להזיק לצמחים ותאלץ את האדם לנכש אותם בשנת השמיטה עצמה.
יש לזבל את הקרקע, בהתאם לצורך, לפני השמיטה.
ניתן להניח בקרקע לפני השמיטה חומר דישון המתפרק מעצמו במשך הזמן והוא יתפרק בעת השקית השדה במהלך שנת השמיטה.
כדאי להימנע מלשתול גדר חי סמוך לשנת השמיטה מפני שבגדר חי צעיר ידרשו בוודאי פעולות של גיזום שלא יהיה ניתן לעשותם בשמיטה.
עצה טובה במקום פרחים עונתיים שנהוג לשתול בשנה רגילה על מנת לתת צבע לגינה, ניתן לשתול לפני השמיטה פרחים רב שנתיים שיצמחו ויפרחו בשנת השמיטה.
עציצים בשנת השמיטה:
א. יש עציץ נקוב שיש בעציץ חור של 3-2 מ”מ. ואז הוא יונק מהקרקע.
ב. עציץ שאינו נקוב שאין חור כזה ואז אינו יונק מהקרקע, או עציץ שיש בו חור אך העציץ מונח על גבי הצלחת או כלי אחר העשוי מחומר קשיח, כמו פלסטיק, או זכוכית, או מתכת, החוצצים בין העציץ לבין הקרקע ומונעים מהצמח שבעציץ לינוק לחות מהקרקע, דרך החור שבעציץ.
ג. זאת ועוד כדי שיחשב שהצמח גדל בעציץ שאינו נקוב, נדרש שגם הענפים והעלים של הצמח לא ייצאו אל מחוץ לשטח העציץ. אך אם הענפים או העלים של הצמח מתפשטים ויוצאים מחוץ לשטח העציץ, ומאהילים ישירות על הקרקע בלי הפסק בינם לבין הקרקע, דין העציץ כצמח היונק מן הקרקע (עציץ נקוב) למרות שאין נקב בעציץ.
הדין הזה נאמר גם בתוך בית וגם בחוץ בחצר, או בגינה.
ד. לכן אסור להפוך בשנת השמיטה עציץ שאינו נקוב, שלא יונק מהקרקע, לעציץ נקוב שיונק מהקרקע שזה כעין זריעה.
וגם בחוץ בגינה ממצב שיונק פחות טוב מהקרקע למצב שיונק יותר טוב מקרקע.
ד. מעציץ נקוב שיונק מהקרקע, לעציץ שאינו נקוב, שלא יונק מהקרקע וגם ממצב שיונק יותר מהקרקע, למצב שיונק פחות טוב זה מותר.
ה. ולכן צריך להקפיד ולדאוג שעד ערב ראש השנה, להניח העציצים במצב כזה שלא יצטרכו לשנות ממצב שאינו נקוב למצב נקוב.
וכן ממצב שיונק פחות טוב מהקרקע למצב שיונק יותר טוב מהקרקע גם בפנים בבית. וגם בחוץ בחצר או בגינה.
לגבי שטר “פרוזבול” (שמיטת כספים בשמיטה):
א. היות ולפי שיטת האדמו”ר הזקן בעל התניא והשו”ע שפוסק כשיטת הרא”ש, שכבר מתחילת כניסת שנת השמיטה אסור לתבוע חובות. מצד האיסור “לא יגוש”. לכן צריך להשתדל לעשות פרוזבול ביום האחרון של השנה כדי שיוכלו לתבוע החובות שחייבים לכל אחד.
בערב ראש השנה כשעושים התרת נדרים בבית דין אחרי התפלה, אחרי התרת נדרים יש לומר לבית הדין: “הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה”.
ויש אפשרות גם לעשות בשטר. והרבי מליובאוויטש כותב בשיחותיו שיש בזה גם מעלה.
(ועיין בזה בשולחן מנחם ח”ז עמוד מ”ו סעיף ב’).
ובזכות שמירת מצות השמיטה ועריכת הפרוזבול כראוי, נזכה להתברך בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה והקב”ה ישמט את כל חובות עם ישראל ונכתב ונחתם לחיים טובים ארוכים ולשלום ולשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה עם כל הברכות!
להורדת קובץ הלכות שמיטה ושטר פרוזבול לשנת תשפ”ב (2022)
לחצו על האייקון.
