האם יש קשר בין מוסריות וצדק חברתי לדת ואמונה באלוקים?
במכתב מאלף לעוזר התובע הכללי של ניו יורק, מסביר הרבי מליובאוויטש על הקשר החזק בין אמונה בבורא עולם לבין מוסריות וצדק חברתי, הבאים לידי ביטוי בשני פסוקים המובאים בתורה “ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא יט, יח) (כלומר, אהוב כל אחד כמו שאתה אוהב את עצמך) ואהבת את ה’ אלוקיך (דברים ו, ה).
שלום וברכה!
בזמנו נתקבל מכתבו, בו כותב על ההשוואה בין אהבת ה’, ואהבת האדם”, ומציין גם שהגימטריא (הערך המספרי) של שניהם שווה.
נהניתי לראות שמחשבה טובה זאת עלתה בדעתו, משום שרעיון זה מתאים לפתגם הידוע של מייסד חסידות חב”ד רבי שניאור זלמן בעל ספר התניא והשולחן ערוך, אשר הודגש לעיתים קרובות על ידי ממשיכי דרכו, והוא: “ואהבת לרעך כמוך” הוא כלי ודרך להגיע ל “לואהבת את ה’ אלוקיך”. זאת אומרת, שכל אחד משני הדברים, נותן למעשה הבנה עמוקה יותר על הדבר האחר, עד כדי כך שכל אחד מהם מוכרח להביא לידי האחר, ועד שהם משולבים בתור שלימות אחת.
ויש לכך משמעות מאוד מעשית ששייכת לזמננו, משום שלמרבה הצער, גם עתה ישנם אנשים הסבורים שו”אהבת לרעך כמוך” אינו צריך להיות תלוי ב”ואהבת את ה’ אלוקיך”; מוסריות וצדק חברתי, לטענתם, אינם התוצאה של דת ואמונה באלוקים, אלא של התקדמות תרבותית. אם לפני כמה דורות היה יכול להיות מקום לוויכוח לגבי השאלה הזאת, הרי לא יכולה להיות שום הצדקה כלשהי להשקפה זאת לאחר הניסיון של דורנו, שבו דווקא האומה שהייתה נחשבת לאומה הכי מתקדמת מבחינה תרבותית, והצמיחה כל כך הרבה אישי מחשבה ופילוסופים יוצאים מהכלל וכו’, דווקא האומה הזאת (הגרמנים) הפכה להיות הכי אכזרית כלפי צלם האדם, ולא ראתה שום סתירה בין תרבות ובין השמדה סיטונית של אנשים נשים וטף, ויותר מזה: הם עשו מה שעשו בשם המוסר והמדע.
זה מאשר שוב את מה שכתוב בתנ”ך: “עיר פרא אדם יולד” (איוב יא, יב), והוא אינו יכול לאלף את עצמו.
וההוראה מזה עבורנו היהודים היא שאי אפשר להגביל את היהדות של האדם למצוות המוסריות בלבד, ובמקרה הטוב לשלם מס שפתיים ליסודות הפילוסופיים והדתיים הנעלים של אמונתנו, ולפעמים, אולי בימים הנוראים, או לתפילת “יזכור”, למלא את חובותיו לאלוקים. משום שכשם שאדם חייב לקיים את “ואהבת לרעך כמוך” בכל יום, ובכל רגע של היום, מפני שבימינו נחוצות רק דקות אחדות כדי להחריב את העולם, רחמנא ליצלן (ה’ ישמרנו), וזה חייב להתבטא במצוות הדתיות היום-יומיות: תפילין, כשרות, שמירת שבת, חיי אישות וכו’ וכו’, שהבורא, בחסדו ובחכמתו הבלתי מוגבל, גילה לנו בתורה הקדושה, כדי להבטיח שיהיו לנו חיים שלווים ובריאים לגמרי, מלאים בתוכן, משמעות ומטרה.
למותר לומר שבאותה מידה נכון לומר ש”ואהבת את ה’ אלוקיך”, חייב למצוא ביטוי גם בו”ואהבת לרעך כמוך”, משום שאהבת אבינו שבשמים פירושה גם אהבת ילדיו.
בראותי שההשגחה העליונה הציבה אותו בתפקיד החשוב והאחראי של עוזר התובע הכללי, בוודאי מיותר להדגיש שכמו בכל ניסיון לרפא מחלה, גרם אחד של מניעה עדיף על קילוגרם של רפואה. ולכן, המשימה היותר גדולה של משרתו היא, לא רק לגלות פשע ולהעניש את העבריין, אלא לפעול למען סדר חברתי שבו מלכתחילה לא יתבצע שום פשע. ואחד הענינינם המהותיים והיסודיים של חברה כזאת, הוא לשפר את החינוך הדתי של הנוער, על מנת לחסל את עבריינות הנוער ולהביא להרמוניה בקרב המבוגרים שבהם.
שמחתי לגלות במכתבו שידוע לו על ההשלכות של ההוושאה הנ”ל, וזה נותן לי את התקווה שיעשה כמיטב יכולתו להגשים זאת בחיים היום יומיים.
ובעמדנו עתה לפני חג הפסח – חג החירות שלנו, הנני מאחל לו שיקבל התעוררות מהחג הזה להגיע לחירות אמיתית, חירות מכל הדברים המעלימים ומסתירים על חיי יהדות אמיתיים, וזה יביא לו גם חירות מכל סוג של פחד, בגשמיות וברוחניות.
(ממכתב הרבי מליובאוויטש ג’ ניסן תשי”ז – מגזין כפר חב”ד)
