אי ניצול הכוחות שניתנו לך מפריע לסדר הכללי של העולם
במכתב מרתק מסביר הרבי מליובאוויטש, כמה חשוב כל אחד כפרט בעולם כולו ואיזה השפעה תהיה בניצול הכוחות שניתנו לי.
בוודאי אין צורך להסביר לך שמכיון שכל הברכות באות מאת השם, והצינור לקבל אותן הוא על ידי דבקות בתורה ובמצוות בחיי היום-יום, כל מאמץ נוסף בכיוון זה מרחיב את הצינורות לקבלת ברכות השם בכל המצטרך.
גם כאשר יהודי, מסיבה זו או אחרת, לא היה נאמן בעבר בצורה מלאה לציווים האלוקיים, או אפילו פחות מזה, זאת אינה סיבה שלא להסדיר מחדש את חיי היום יום על פי רצון השם, משום שלכל יהודי יש את הכוח לעשות זאת. דבר זה מובן מאליו, משום שאפילו בן אדם לא היה נותן למישהו בכוונה משהו שזה מעבר לכוחות של האדם לבצע אותה. מכאן, שאם יהודי נתקל בקשיים לא רגילים לחיות על פי רצון השם, פירוש הדבר יכול להיות רק, שהוענקו לו כוחות לא רגילים כדי להתגבר על הקשיים.
במקרה זה, אם לא מנצלים במידה מלאה את הכוחות שניתנו מלמעלה, הרחמנות גדולה הרבה יותר, מכיוון שהדבר גורם להפרעה לסדר הכללי של העולם, כפי שזה לדוגמא, לגבי מכונה מורכבת, שבה לכל חלק יש את התפקיד המיוחד לו והוא חייב לפעול בצורה מלאה, אם רוצים שכל המכונה תעבוד בצורה חלקה ויעילה. אין עוד “מכונה” מורכבת וכבירה כמו העולם, מעשי ידיו של הקב”ה בעצמו בורא העולם ומנהיגו, ולכל יהודי יש בה חלק חשוב ביותר.
מה שנאמר מספק את התשובה לשאלתך, בסיום המכתב שלך, ברוח זאת שאתה חושש האם תהיה מסוגל להיות נאמן בצורה מושלמת לציווי התורה, תורת אמת כפי שנקבע למעלה, מאחר שהקב”ה חפץ ומצפה מכל יהודי שיהיה נאמן לצוויי התורה, ברור שהוא מספק את היכולת לעשות זאת, וזה בעיקר עניין של הרצון והנחישות של האדם. אבל בגלל טובו האין סופי של הקב”ה, הוא לא רוצה שהתנהגות כזאת תהיה מאולצת, אלא לגמרי מרצון, כעניין של בחירה חופשית והישג אישי.
אחד הדברים המסייעים והמועילים (מלבד היותו מצוה חשובה מאוד) שעושה ליהודי קל יותר לדבוק בכל המצוות, הוא להקפיד על הנחת תפילין בכל יום חול בבוקר. הנחת התפילין של יד כנגד הלב, והתפילין של ראש כנגד המוח, מביאה לתוצאה של זיכוך התפיסות הרגשיות והשכליות של היהודי שיהיו בהרמוניה עם רצון השם, מכיון שהתפילין מכילות קלפים קדושים עם חלקים מסוימים מהתורה, כמו “שמע” – לחזור ולהצהיר אל אחדות השם, אהבת השם, כניעה לרצונו, ועקרונות בסיסיים אחרים, שהם עצם היסוד של האמונה היהודית והדרך החיים שלנו. זוהי דרך טובה להתחיל את היום בצורה זאת.
(מגזין כפר חב”ד 1929)
