גילויים נדירים שזכיתי לראות בימי חג השבועות אצל הרבי

לצפייה או הורדה דרך דרייב לחצו כאן

הרב משה הבלין שליט”א ראש הישיבה ורב העיר קרית גת, משתף אותנו לקראת חג השבועות, בגילויים נדירים שזכה לראות, בתיאורים חיים, מימי החג בשנות האור אצל הרבי.

זכיתי להיות אצל הרבי כמה פעמים בחג השבועות. בתקופה שהייתי בחור בקבוצה בשנת תשכ”ט. הגענו לפסח תשכ”ט, לפני פסח והיינו שנה שלימה. זכינו להיות גם בחג השבועות. אחר כך זכיתי שהייתי כבר רב בקהילה, בשנת תשנ”א להיות אצל הרבי, הייתי חג המצו”ת (חג השבועות מכונה בחב”ד חג המורי צדק, שזה הזמן שהרבנים באים לרבי), הייתי שם בחג השבועות, עד י”ב סיון ולאחר מכן חזרנו לאה”ק. על כל פנים, נתחיל מהסיפור שהיינו בשנת הקבוצה אצל הרבי:

ספר תורה מיוחד מהרבי

בכלל באותה שנה, זו היתה שנה מעניינת. תשכ”ט בדיוק היה בארץ מלחמת ההתשה ומצד שני זה היה אחרי מלחמת ששת הימים והיו דברים מאוד מעניינים מהרבי. בראש חודש ניסן תשכ”ט, (אנחנו עוד לא הגענו, אנחנו הגענו בט’ ניסן), הרבי יצא ואמר מאמר חסידות והתוועדות באמצע יום ראש חודש, זה היה דבר פתאומי. פתאום הרבי יצא ואמר מאמר. וגם באותה תקופה, אחרי שכבר הגענו, הרבי פתאום שלח ספר תורה ל’נחלת הר חב”ד’ בקרית מלאכי. כמו שהרבי הקודם שלח ספר תורה בתש”ט לכפר חב”ד, הוא אמר שהספר התורה הזה, זה היה ממנו, מהרבי הקודם, אז הרבי אמר שגם הוא שולח אותו דבר לנחלת הר חב”ד. היה מכתב מהרבי מצורף ואז הרבי יצא עם הספר תורה, ללוות את הספר תורה ששולחים לארץ. זה גם כן זה היה דבר מיוחד שראינו את זה בחודש ניסן.

מאמר נדיר בחזרה מהאוהל

אחר כך באותו שנה, בדרך כלל בל”ג בעומר הרבי לא היה מתוועד. ההתוועדויות התחילו אחרי שנת תש”ל, או תשל”א, שאז התחילו יותר התוועדויות. בל”ג בעומר הרבי היה נוסע לאוהל, בדרך כלל שהרבי היה נוסע לאוהל וחוזר מהאוהל, היה נוסע בבגדי משי, וחוזר מהאוהל אז הוא היה נוטל ידיים, מחליף את הבגדי משי לבגדי חול הרגילים, ומשם נכנס לבית הכנסת להתפלל מנחה. זה מה שהיה הסדר בל”ג בעומר באותו שנה בתשכ”ט. הרבי חזר מהאוהל וראינו שאחרי נטילת ידיים הוא נכנס לבית מדרש, עדיין בבגדי משי כמו בגדי שבת,  זה כבר היה דבר מוזר! אחרי כן הרבי עלה להתפלל בזאל (בית כנסת הקטן) למעלה. בשנים האלו, הייתה דלת נפתחת ממול חדר היחידות ואז הוא היה עומד שם במנחה. הוא היה מתפלל שמה, היה יושב על הספסל הרגיל, לא היה לו אפילו סטנדר או שום דבר מיוחד, רק בקריאת התורה בבוקר היה לו סטנדר, אבל באופן כללי היה יושב על הספסל הרגיל כמו הבחורי ישיבה, שהיו יושבים שם. עשו ספסל מיוחד עם ריפוד, אבל זה ספסל רגיל לא עם שלט לא עם שום דבר מיוחד, זה מה שהיה הכסא של הרבי וככה הוא היה מתפלל מנחה. אחר כך הוא היה חוזר לחדר שלו בכל פעם.

פתאום אנחנו רואים, שהרבי במקום ללכת חזרה לחדר שלו, הוא מתחיל ללכת לכיוון הארון קודש, בארון קודש הוא החזיק. לרבי היה מנהג שכאשר היה עובר את הארון קודש, היה מחזיק בפרוכת, הוא לא היה מנשק את הפרוכת, הוא היה מחזיק בפרוכת, כמו במזוזה, שהרבי היה שם רק את היד, על המזוזה. אף פעם לא ראו שהוא מנשק, הוא רק שם את היד על המזוזה. כמו שהרמב”ם אומר שאת היד צריך לשים על המזוזה, לזכור שהקדוש ברוך הוא נמצא למעלה, למטה, לזכור על הקב”ה שהוא שומר והוא נמצא כל הזמן, יחוד השם כתוב ברמב”ם. כנראה גם הפרוכת זה אותו דבר, אני לא יודע בדיוק מה ההסבר, הוא היה רק נוגע בפרוכת.

ההפתעה הגדולה!

פתאום הרבי פנה לכיוון החלון שיש בין החדר הקטן לחדר הגדול ושם התיישב, (שם הוא היה יושב בשבתות ובליל שבת) ולפתע מתחיל להגיד מאמר! המשתתפים נבהלו, הם לא הבינו… הרבי מתחיל: “הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד” התחיל המאמר! ואפילו ר’ יואל כהן (החוזר של הרבי ע”ה) לא היה! אף אחד לא היה! התחילו להזעיק את ר’ יואל ואפילו טייפ להקליט לא היה, שום דבר. קהל גדול הגיע באמצע, החלו דחיפות עצומות. אני בדיוק הייתי שם, כאשר עמדתי להתפלל מנחה, עמדתי מול הרבי ואז ראיתי בדיוק שהרבי הולך, אז התחלנו לרוץ להתקדם ונהיה דחיפות עצומות!

 באמצע המאמר הרבי אמר אם ימשיכו הדחיפות, אז אולי הוא יפסיק את המאמר ויגיד את זה בזמן אחר, במקום אחר. המשתתפים קצת נרגעו וכמו שאני זוכר שאז הרבי אמר פרק ס”ח בתהילים. הוא דיבר על זה שכתוב בפרק הזה “מלכי צבאות ידודון ידודון נות בית תחלק שלל“. הרבי אמר שאנחנו מגרשים את כל הגויים מארץ הקודש, ככה הוא אמר באמצע, מגרשים את כל הגויים מארץ הקודש ורק בני ישראל ישארו שם. דיבר ככה כמה מילים באמצע המאמר. המאמר כבר מודפס ואפשר לראות אותו.

אחר כך היה סדר שאחרי ל”ג בעומר, הרבי היה מדבר, ביום ראשון פרשת במדבר, בדרך כלל זה יצא, הוא היה מדבר לנשים שיחה מיוחדת לנשים, זה היה הכנה מיוחדת לקבלת התורה, שהוא מדבר איתם על קבלת התורה שהנשים היו העיקר וכו’ כל פעם היה משהו עם נקודות אחרות, אבל זה היה שיחה מיוחדת שהרבי דיבר לנשים.

ראו ממש שהוא יורד מהשמיים

בחג השבועות עצמו, בליל חג השבועות, היה דבר מדהים שלא היה אצל אדמו”רים אחרים של חב”ד דבר כזה. בתחילה הרבי היה אוכל למעלה, כאשר הרבנית נחמה דינה (אשת הרבי הריי”צ) הייתה עדיין חיה, אז הרבי היה אוכל למעלה בדירה של הרבי הריי”צ. הוא היה אוכל כמו בפסח שהיה לו סדרים, כמו שסיפרנו שהיינו בליל הסדר של הרבי וגם בחג השבועות, היו כמה אורחים והרבי היה אוכל שם. בליל חג השבועות היה יורד מהסעודה, נכנס לחדר שלו להגיד ‘תיקון ליל שבועות’.

באמצע הלילה בשלוש לפנות בוקר, הרבי היה יורד למטה וכל הקהל הגדול היו באמצע ‘תיקון’, זה היה סדר של כל שנה, (עד שנת תש”ל זה היה פעם אחרונה, הרבנית נחמה דינה נפטרה בתשל”א ואז הפסיק הדבר הזה) באותם רגעים שהרבי היה נכנס, ממש ראו עניין של ‘קבלת התורה’ אצל הרבי! ראו את העניין של ‘יורד מהר סיני’, כולם תפסו מקומות לפני כן, כבר מאחד שתים בלילה ואמרו תיקון. בדיוק בשלוש לפנות בוקר הרבי היה יורד ונכנס לבית המדרש הגדול, מאיר בפנים מאירות, ראו ממש שהוא כאילו יורד מהשמיים! זה היה נראה מחזה מאוד נעלה והיה מתחיל מאמר “בשעה שעלה משה למרום”, כביכול ראו את קבלת התורה! ככה זה היה נמשך לפעמים שעה שלימה.  

מקווה? בשבע בבוקר…

בארצות הברית כבר בארבע בבוקר, השמש זורחת, בקיץ בפרט. ישבו לחזור על המאמר ‘בחזרה’. אני זוכר שעד שש שבע בבוקר, עשו חזרה עם ר’ יואל. הלכו למקווה רק בשבע בבוקר! לא כמו פה שאנחנו הולכים למקווה לפנות בוקר ועדיין חושך. זה היה ממש אחרי הכל הלכו למקווה בבוקר, זה היה ממש מעמד הר סיני.

ר’ יחזקאל פייגין ע”ה (מזכירו של הרבי הריי”צ) כתב פעם למישהו שהרבי עדיין לא ירד מההר. ראו ממש מעמד הר סיני אצל האדמו”רים, שממש בזמנים האלו לפני חג השבועות לא היו מדברים כמו ראש השנה, ממש מתכוננים וכו’ היה מעמד הר סיני. זה מה שאני זוכר שהיה בחג השבועות תשכ”ט.

הניסים של מלחמת המפרץ – לרקוד ברחובות

אחר כך בשנת תשנ”א, ידוע שזה היתה שנה מיוחדת, בכ”ח ניסן היה אז הנס של מלחמת המפרץ וכל תשנ”א הרבי אמר תהא שנת אראנו נפלאות, כבר אמר את זה בתש”נ, הוא התחיל כבר להגיד משבועות תש”נ, הוא דיבר שעוד מעט נכנסים לשנת אראנו נפלאות והרבי גם כתב תשובות כאלו של אראנו נפלאות. הוא דיבר בכ”ח ניסן בהמשך למה שהיה בראש חודש ניסן, הרבי דיבר שיחה שלימה, על שאחרי הניסים האלו היו צריכים לרקוד ברחובות. במכתב הכללי שהרבי שלח לפסח תשנ”א, הרבי כתב על כל מלחמת המפרץ. הניסים של מלחמת המפרץ, שאפילו היו ניסים יותר גדולים מחג הפורים! בחג הפורים הרבי כותב, שכל הנס התפרס על שלוש למולכו, שבע למולכו, או אחד עשרה למולכו, שלוש עשרה למולכו, זאת אומרת כמה שנים. פה במלחמת המפרץ, היה בסך הכל כמה חדשים, כל העסק הלך ונגמר, בפורים נגמר כל הסיפור! הרבי אמר, היו צריכים ללכת ולרקוד ברחובות מרוב הניסים והנפלאות. כתוב על חזקיהו המלך, למה הוא לא זכה שיהיה משיח? בגלל שהוא לא הודה להקב”ה על הנס הגדול, שהשמונים אלף איש שנהרגו חיילים מצבא סיסרא, שנטבחו באותו לילה בליל פסח, שמלאך ה’ הרג את כולם! אז הרבי דיבר על זה שצריך להיות שמח.

תורת המצורע – זו תורת הגאולה

בכ”ח ניסן היתה השיחה המפורסמת מהרבי על הענין של הכל להבל ולריק ולא עושים כלום ועשו כל אשר ביכולתכם, שאני את שלי עשיתי וכו’. אחר כך היה בלאגן בתוך אנ”ש, רעש מה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות. בשבת פרשת תזריע מצורע, בתזריע הרבי אמר שהענין הוא צריך ללמוד משיח וגאולה, וזה הכוונה “זאת תיהיה תורת המצורע ביום טהרתו”. המצורע זה המשיח, איך תיהיה הענין של תורת המצורע? תורת המצורע, זו היא תורת הגאולה, שצריך ללמוד עיניני גאולה ומשיח. ביום טהרתו – זה יגרום, שהמשיח יתרפא ויגאל את עם ישראל. אחר כך הרבי גם המשיך ודיבר ככה בספירת העומר, ובפרשת אמור.

שיחה נפלאה ביציאה ובחזרה מהתהלוכה

אנחנו הגענו בפרשת במדבר, זה היה לקראת חג השבועות בתשנ”א, זה היה כמו קביעות השנה, ששבת חל בערב חג השבועות ובחג השבועות ידוע שהולכים לתהלוכות. היה מנהג שהולכים לתהלוכה (לשמח ולדרוש בבתי כנסת), זאת אומרת כי בחג הפסח היו הולכים, לשכונת וילימבסבורג, אבל אחרי הסיפור עם הסאטמר, שהיה בלגן, אז כבר העבירו את זה למקום אחר לפלטבוש ולכל מני מקומות, ובחג השבועות היו הולכים לבורו פארק, היו הולכים לתהלוכה בליל החג, זאת אומרת ביום ראשון של חג השבועות, ערב ליל החג השני, זה היה אחרי הצהריים אחרי מנחה, היו יוצאים לבורו פארק והרבי היה מלווה, מסתכל, שנים היה הרבי מסתכל על הקהל, היה מסתכל לפעמים מהבית שלו, לפעמים היה מסתכל מסווען סווען טי (770 בית הכנסת של הרבי) היה יוצא החוצה. אני לא אשכח שזה היה בליל חג השבועות, אז הרבי נפרד מהקהל שהלכו לתהלוכה בבית המדרש ואחר כך שחזרו עוד הפעם דיבר. מה הוא אמר? הוא אמר ווארט של ר’ מרדכי מנדבורנה שר’ מרדכי מנדבורנה אמר “שהכל מודים דבעצרת בעינן נמי לכם“.

יש מחלוקת בגמרא האם צריך להיות כולו לה’, או כולו לכם. פעם כתוב “עצרת תהיה לה’ אלוקיך” פעם כתוב “עצרת תהיה לכם”, אומרת הגמרא, חצי לה’ חצי לכם. אבל יש דעה שאומרת אם הוא רוצה יעשה כולו לה’ ואם הוא רוצה יצום כל היום, או יכול לאכול כל היום. אבל הגמרא אומרת ההלכה היא, חצי לה’, חצי לכם. “אבל הכל מודין דבעצרת בענן נמי לכם” בעצרת, בחג השבועות, חייב שגם כן (רש”י אומר) לאכול ולשתות ולשמוח, כי ביום קבלת התורה צריך לשמוח. הרבי מסביר שהכוונה היא, צריך לשמוח בגשמיות, שלכן יש דין להלכה, שבכל שבת וחג אם אדם יש לו תענית חלום, מותר לו לצום, בגלל שהצער והעוגמת נפש שיש לו על החלום, אז האוכל לא יבוא לו, אז ממילא מותר לו לצום, זה העונג שלו. אבל בחג השבועות, חייב לאכול! אין לצום. אז הרבי מסביר הכוונה היא שהשמחה של חג השבועות גורמת, שאפילו שיש לך צער על כל החלומות, כל הדברים הרעים הכל נהפכים לטוב! לכן בעצרת (חג השבועות) בעינן נמי לכם (צריכים גם לדאוג לכם בגשמיות).

נמי לכם – הגיע זמן הקץ והגאולה

מה אמר ר’ מרדכי מנדבורנה? ש”עצרת בעינן נמי לכם” ‘בעינן’ זה לשון תביעה ובקשה. “אם תבעיון בעיו “. כתוב בישעיהו הנביא (כא יב) “אם תבעיון בעיו”, שאדם מבקש. הגמרא אומרת במסכת בבא קמא, כל ילד קטן יודע, יש ארבע אבות נזיקין. השור והבור המבעה וההבער. כולם יודעים מה זה שור, שזה קרן, שור נוגח. בור, שנופלים לבור. אש ההבער, יודעים מה זה אש,  שאדם מדליק אש וזה מזיק. מה זה מבעה? אומרת הגמרא, מחלוקת רב ושמואל. רב אומר, מבעה זה אדם המזיק, שאדם מזיק. שמואל אומר שמבעה זה שן. אומרת הגמרא מה פתאום מבעה זה אדם? כי כתוב “תבעיון בעיו” מבעה זה לשון בעיון, הבעה. זאת אומרת הבן אדם מבקש. מי מבקש? אדם! אז לכן זה שייך לאדם. כלומר, “בעינן” זה “אם תבעיון בעיו”, זה לבקש. מה צריך לבקש? “נמי לכם”. הכוונה: בגימטרייה נמי = מאה. נ’ חמישים, מ’ ארבעים, י’ עשר. ביחד מאה. “לכם” זה ל’ שלושים, כ’ עשרים, ומ’ ארבעים, ביחד שישים. אז “נמי לכם” בגימטרייה = קץ  (190). אנחנו צריכים לתבוע בחג השבועות, נמי לכם  (את הקץ, את הגאולה).

הרבי אמר את זה לפני שהלכו לתהלוכות. כאשר חזרו מהתהלוכה, עוד הפעם הרבי אמר את הדבר הזה והרבי אחר כך הוסיף באותו מעמד (לפני התהלוכה אני חושב) עוד פירוש, לא רק בעינן נמי לכם, שצריך לתבוע, אלא נמי לכם, מי אומר את זה? ר’ יוסף! ר’ יוסף שאי לאו האי יומא, כמה יוסף איכא בשוקא (אם לא היום של מתן תורה, כמה יוסף היה בשוק) כלומר שהתורה פועלת שאדם משתנה, נהיה מציאות אחרת. בגשמיות! אדם משתנה בגשמיות. כלומר, נמי לכם, הכוונה היא שאנחנו צריכים לשמוח בגשמיות, לראות את התורה. הכל נמשך, האלוקות נראית פה בגשמיות! בעינן, צריך את הנמי לכם, זאת אומרת, לכם גם כפשוטו, (בגשמיות) וגם נמי לכם, במובן של הקץ. שהעולם מרגיש, שצריך את המשיח. העולם תובע בעצמו את המשיח! זה בעינן נמי לכם. אחר כך הייתה התוועדות. בהתוועדות הרבי דיבר על תורה חדשה מאיתי תצא וכו’.

ההתוועדות הפתאומית בפרשת נשא – תיאור מפורט

דבר מדהים במיוחד התרחש בפרשת נשא שזה י”ב סיון, בסוף ימי התשלומים. הייתה התוועדות רגילה. הרבי אומר שיחה ומאמר ושיחה על רש”י וכדומה. אחר כך הלכנו לסעוד סעודת שבת ואכלתי אצל ר’ שלמה איידלמן ע”ה מרחובות, הייתי עם הרב גלוכובסקי ביחד ועשינו ‘חזרה’ על מה ששמענו בהתוועדות עם הרבי. בסיום, הלכנו לסווען סווען טי כדי להתפלל. מנחה כבר התפללו אחרי הפארבריינגען, (ההתוועדות) בעצם הלכנו להתפלל מעריב. הגענו מוקדם לסווען סווען טי, פתאום אנחנו רואים ערימות של אנשים עומדים! מה קרה? לא יודעים מה קרה!

טיפסתי ואז אני רואה דבר מדהים: רואים שהרבי עומד על הבימה שלו, לא על הבימה של ההתוועדויות, אלא על הבימה איפה שהוא מתפלל ועל המעקה של הבימה יש חלה וגביע יין!…

התברר שהרבי פתאום ירד מחדרו הק’ ונכנס לבית המדרש הגדול עשרים דקות קודם. וככה בצורה כזאת מאוד לא ברורה… ראו שהרבי ממש בשמיים ככה.. מי שראה אותו, ראה את זה… ראינו גם כן בהתוועדות שהייתה לפני כן, שהרבי לא נמצא בעולם הזה בכלל! הוא נכנס לבית המדרש וביקש ליטול ידיים! הרבי ירד עם ספל עם מגבת על הכתפיים וכאילו הלך ליטול, אבל אין חלה, אין כלום! רצו למזכיר ר’ בנימין קליין ע”ה, הביאו חלה דחוף והביאו את הגביע של הרבי. אפילו המזכיר ר’ לייבל גרונר ע”ה, לא היה! אף אחד לא היה. אני לא יודע מי הביא את הגביע, למישהו היה מפתח או שהרב גרונר היה באזור, לא זוכר. ואז הביאו את הגביע, הרבי נטל ידיים, עשה ‘המוציא’ והיה גביע של יין. ואני רואה כשאנחנו הגענו, שהרבי שר את הניגונים של האדמו”רים. הניגון של הבעל שם טוב, שלוש תנועות, אחר כך את הניגון של האדמו”ר הזקן וככה הרבי המשיך כל הניגונים. בסוף הרבי עוד הפעם התחיל לדבר שזה י”ב ימי התשלומים וכו’  עוד הפעם הרבי אמר “בעצרת בעינן נמי לכם” וצריך את ה’לכם’ וצריך לפעול את כל העניינים.

חשבנו שכבר נגמר. אחרי ברכת המזון, הרבי עשה “כוס של ברכה” ואז אחרי מעריב הרבי מחלק כוס של ברכה! אבל איפה הוא מחלק כוס של ברכה? הוא לא נמצא בבימת התוועדות כרגיל, אז הרבי נעמד, איפה שהזקנים היו יושבים, בסמוך לבימת התפילה שלו, פינו את הזקנים כמובן, הרבי עמד שמה וחילק כוס של ברכה ואנשים עברו מהכיוון הארון קודש לכיוון היציאה, (בוידאו ניתן לראות תיאור מפורט יותר) ראו דבר שמיימי ממש, שהרבי היה פשוט בימים האלה של חג השבועות בעולם אחר!

איך לחיות את ימי ההכנה וחג השבועות

אנחנו רואים אצל הרבייים הקדושים שלנו, שכל יום יש לו משמעות, כל יום מתחילת ספירת העומר מהל”ג בעומר וכו’ אחר כך ראש חודש סיון, יום המיוחס למחרת. אחר כך שלושת ימי ההגבלה ואחר כך ימי פרישה וגם “הקדימו נעשה לנשמע“, שמה שהקדימו נעשה לנשמע זה רק בה’ בסיון זה היה בשבת. אפילו פעם אחת הרבי אמר הוראה מפורשת, למשל ביום ראש חודש סיון, צריך ללמוד את המאמר “ביום הזה באו מדבר סיני” שזה ד”ה בחודש השלישי ביום הזה באו מדבר סיני, מתורה אור.

אנחנו בתשכ”ט זכינו למאמר מיוחד שהרבי הגיה את זה וזה מאמר שר’ יואל כהן היה עושה התלהבות גדולה ממנו, חידושים עצומים, בעניין של ביטול היש וביטול מציאות וכו’ זה משהו מיוחד! דרגות בנעשה ונשמע שזה גם בחודש השלישי. זה מאמר מוגה.

אחר כך יש ביום יום שאת המאמר היה בערב שבת יש מאמר מיוחד ביום יום, שבשבת צריך ללמוד  למחרת בליל שבועות ולמחרת גם ביום השני של שבועות. כל פעם מאמר, ביום יום זה מופיע. והרבי באותו שנה הקפיד מאוד שילמדו ככה בצורה כזאת את המאמרים, מה שהרבי נתן.

למשל בראש חודש סיון, יש לנו הוראה מפורשת ללמוד בחודש השלישי בתורה אור פרשת יתרו, אז פשוט לחיות מחדש את מתן תורה! אז ה’ יעזור בעזרת השם שאנחנו נזכה השנה, שאנחנו בפלאות, בכל שנת פלאות, בה אנחנו נראה את הגאולה האמיתית והשלימה ונראה את ה’בעינן נמי לכם’, שהעולם כבר יזעק ונראה את הגאולה האמיתית והשלימה שעל ידי משיח צדקנו, תיכף ומיד ונקבל את התורה, שהרבי אז אמר שיחה שלימה על זה, מוגה. תורה חדשה מאיתי תצא ממש, דברים נפלאים על התגלות המשיח ואיך משיח יתגלה עם כל מיני דברים ותורה חדשה מאיתי תצא ואיך שהלכות לא בטלים לעולם ממש חידושים עצומים! צריך ללמוד את השיחה הזאת, זה מאוד חשוב!  ובקרוב ממש בעז”ה נראה את המשיח ותורה חדשה מאיתי תצא עוד לפני חג השבועות ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!