באחד האירועים השבוע, השתתף מרצה מפורסם מארה”ב הרב יוסף יצחק ג’יקובסון. הוא שיתף אותנו בסיפור מדהים, אותו סיפור לו מחנך יהודי ידוע באחד הבתי ספר בארה”ב וזה מה שסיפר המחנך:
פגשתי לאחר שנים רבות את אחד מתלמידי הוותיקים, וכמובן שאלתי אותו מה במה הוא עוסק היום לאחר נישואיו, והוא השיב לי מיד, אני מחנך בבית ספר יהודי באזור מגורי בארה”ב, ואם תשאל מדוע בחרתי להיות מחנך? למדתי את זה ממך!
כאן הגיע תורי להיות מופתע.
ומה למדת ממני שכל כך ‘בער לך’ להיות מחנך בעצמך – שאלתי אותו.
קיבלתי ממך דוגמא אישית איך לחנך באמת, האם אינך זוכר את הסיפור ?
סקרנותי גברה והלכה.
לא, איני יודע במה מדובר, אתה חייב לשתף אותי, אמרתי בטון גובר והולך…
אזכיר לך את המקרה אמר:
זה היה באחד הימים שחברי לשולחן בכיתה, הגיע עם שעון יד משוכלל, ממותג ידוע ומוערך באותם ימים. במשך כל השיעור, לא הפסקתי להסתכל על השעון. תמיד היה לי חלום שגם אני אזכה יום אחד לענוד כזה שעון בעצמי.
בהפסקה לאחר שיצרי גבר עלי, לא הצלחתי להתאפק ולאחר שכולם יצאו מהכיתה, גנבתי את השעון מתיקו של חברי ובזה חשבתי שהסתיים העניין. אלא שלמעשה, העניין רק התחיל.
כששב חברי לכיתה לאחר ההפסקה, וגילה לתדהמתו שהשעון נעלם מתיקו, פנה מיידית למחנך, הכיתה והתלונן שהשעון נעלם.
אתה היית המחנך שלנו באותו זמן, והצהרת בפני כל התלמידים, שלא ילכו הביתה, עד שמי שלקח את השעון, יחזיר אותו לבעליו.
התביישתי מאוד, ולא יכולתי להודות באשמה. נעלת את הדלת וביקשת מכולם לעמוד התחלת לעבור ילד ילד, לבדוק את הכיסים. לא ידעתי למצוא את נפשי, וביקשתי שהאדמה תבלע אותי! עוד מעט ויתגלה קלוני לעיני כולם ולא אוכל לשאת את הבושה!!
אלא שכאן התגלה חוש החינוך הרגיש שלך – כאמור שאתה היית המחנך שלנו.
ביקשת שכולם יעצמו עיניים ואתה תעבור ותבדוק את הכיסים של כל התלמידים.
גם כאשר הגעת אלי וגילת את ה”אבידה” בכיס שלי, המשכת ברגש החם שלך, לחפש אצל כל התלמידים, על מנת שלא ישימו לב שהשעון היה אצלי בכיס!
עמדתי ורעדתי מפחד, הייתי בטוח שאקבל עונש ומי יודע מה יהיה בהמשך, אם אוכל להמשיך ללמוד בבית הספר. אמנם אתה לא הגבת והבנת בחוכמתך שאת המסר החמור על המעשה שלי כבר קיבלתי. עשית את זה ברגישות נפלאה שלא ירגישו בכך שאר חברי בכיתה. את האמת, התחרטתי בכל ליבי, ידעתי שהייתה זה טעות נוראה ושלא אחזור על מעשים כאלו בעתיד בכלל!
לאחר שגדלתי אמרתי לעצמי, כזה מחנך גם אני רוצה להיות, לדאוג לחינוך של התלמידים, מתוך רגש חם ואמיתי ולהטמיע בקרב תלמידי את המסרים מכל הלב!
ישבתי מרותק והאזנתי לסיפור עד סופו.
אינך זוכר את הסיפור הזה? – שאל איש שיחי – הייתי בטוח שברגע שראית אותי נזכרת במקרה הזה, למרות שעברו שנים רבות מאז, אמנם החוויה הרגשית שחוויתי נחרטו בנפשי כאילו היה זה היום!
אומר לך את האמת, השבתי, באותו סיפור גם אני עצמתי את העיניים לפני שבדקתי כל ילד…
זהו סיפור אמיתי על מחנך אמיתי, שבאמת רוצה בטובתם של התלמידים וברגישות נפלאה דואג להעביר את המסר הנכון, בזמן הנכון!
